top of page

פורטל ידע

זכות העיון, הכח הפרטי שלך מול ענקיות הטכנולוגיה


עו"ד רונית קריספין | מומחית להגנת מידע ופרטיות, מייסדת PriveIT

 



המחוקק הישראלי, שאנחנו מאוד אוהבים להשמיץ חשב כבר ב 1981, כאשר חוקק את חוק הגנת הפרטיות, על הכח העודף של גופים שונים מול נושא המידע הפשוט והמשותק- אתה.

אחד הכלים שנתן בידי נושא מידע (אדם שהמידע שלו נמצא בכל כך הרבה מערכות מידע, הוא מימוש זכויות, בינהן זכות העיון.


בעולם הדיגיטלי, שכל ילד מגיל ארבע מקבל טלפון "חכם" (=מכשיר מעקב) שלא ינטוש אותו עד יום מותו, כל פעולה שלנו מתועדת במאגרי מידע של חברות שונות: מה הזמנת לאכול בצהריים, למי נסעת בערב, איזה טיפול רפואי ביצעת, באיזה מוסד רפואי, כמה כסף אין לך בחשבון, איזה ספר/בגד הזמנת מאמזון וכמה אנשי קשר יש לך במכשיר הסלולרי, מי הם אנשי הקשר שלך ועוד ועוד.


ב2010, שנים ספורות אחרי שספר החברים נכרך בחיינו בדבק מגע, מייסד פייסבוק טען שרצה לעשות טוב לחברה.

אני מאמינה לו.


יודעים למה? משום שבשנת 2010, כאשר פרסם את היוזמה הדמוקרטית לעידוד ציבור הבוחרים האמריקאי להצביע בבחירות האמצע, שיתף אדון צוקרברג את הציבור הרחב בתובנות שעלו מאותו מחקר. משהו שלא יקרה היום.

עם זאת, די מהר, צוקרברג הבין את כמות הכח שמצוייה לו בשרתים, כמעט בבלעדיות, ובשנת 2014 ה-personal data עלה לו לראש והוא הכריז, בטיפשות, שהפרטיות מתה.

הוא לא היה הראשון. הוא לא יהיה האחרון.


אלא שהיום, לא ניתן לשמוע על בעלים של חברה טכנולוגית לוחש, קל וחומר צועק שהפרטיות מתה.

למה? משום שאנחנו ממשטרים את חברות הטכנולוגיה.

ראיתם כיצד מנכ"ל Open AI קרא לאחרונה לרגולטורים בעולם "בבקשה, תנחו אותי איך להתנהל עם בינה מלאכותית"? אפילו הילד הרע של חברות הטכנולוגיה איילון מאסק הצטרף לקריאה זו. זהו צעד אסטרטגי של אותם מנהלים.


הם מזהים את כשל השוק בו הפער מתעצם בין חברות הטכנולוגיה והאדם – האינדיבידואל – נושא המידע. הם מבקשים להסיר מעצמם אחריות ולהעבירה אל מי שצריך לטפל בכשל השוק – הרגולטורים.

הרשות להגנת הפרטיות בישראל יצאה לאחרונה בפרסום מרשים המעודד את הציבור לממש את זכות העיון.[1]

הכשל היותר מטריד הוא הקשר הישיר בין חברת הטכנולוגיה ונושא המידע. בלי גבולות גאוגרפיים, בלי גבולות של זמן ומעט מאוד אחיזה משפטית בקשר שבין משתמש הקצה ואפליקציה כלשהי.


מה בכל זאת ניתן לעשות?

רוב חוקי הגנת מידע ופרטיות בעולם מספקים זכויות לנושא המידע. למשל: זכות עיון, זכות תיקון במקרים מסויימים ובמדינות שונות זכות להשכח או הזכות להמחק. אילו כלים שנתנו המחוקקים בידיך כדי לצמצם את פער הכוחות מול חברות הטכנולוגיה. זכות העיון מאפשרת לנושא המידע לבקש לעיין בכל המידע שהחברה הטכנולוגית אוספת, לבחון את התובנות שיש להם על אודותיך והשימוש שהם עושים במידע זה. זאת, כדי שתוכל לאתגר ולפקח על השימוש החוקי שאותה חברה עושה במידע על אודותיך.


אלא שהערכה של PriveIT שבישראל פחות מאחוז אחד (!) מממשים את זכות העיון. גם באירופה מימוש זכות העיון מתבטא באחוזים בודדים בלבד.

למה? כמה סיבות: 1. רוב האנשים אינם מודעים לזכויות שהמחוקק מספק להם 2. המחוקק קבע דרישה צורנית די מעיקה להגשת בקשת העיון. קשה לי להאמין שאדון פרידמן מפרדס חנה יידע לסמן את כל מה שנדרש בבקשת העיון. חברות הטכנולוגיה יכולות להתחמק כדין ממתן המידע בשל סוגיות פרוצדורליות. 3. קושי למצוא את פרטי הקשר לטובת הגשת בקשת העיון.


הנה תרגיל, נסו למצוא את כתובת המייל של הבנק שלכם, של שירות הלקוחות של הסופר השכונתי בו אתם חברים, של העירייה, אפליקציית ההיכרויות שאתם משתמשים בה ועוד. הערכה היא שאין זה מקרה שלא תמצאו.

לכן, PriveIT הקימה טופס ייעודי, קל לשימוש המנגיש בחינם את האפשרות להגיש בקשות עיון בישראל.


מה אני עושה עם כל המידע הזה?

1. בעת הגשת בקשת עיון, על הארגון מוטלת חובה לחזור אליכם עם האפשרות לעיין במידע על אודותיכם תוך 30 ימים, בתנאים שנקבעו בתקנות הייעודיות.

2. ככל שעיינתם במידע ומצאתם טעות, קמה לכם הזכות לתקן את הטעות. בתנאים מסויימים קמה זכות מחיקה, שככלל אינה קיימת בישראל עדיין.

3. לא קיבלתם תגובה או לא איפשרו לכם לממש את זכות העיון שלכם? חוק הגנת הפרטיות מאפשר לכם להגיש תביעה ולקבל עד 50 אלף ₪ בגין הפרה זו.

4. גם על הודעת סירוב לעניין במידע על אודותיכם קמה לכם זכות תביעה, רק שעליכם להזדרז שכן הזכות היא לשלושים הימים מרגע הסירוב.


מוזמנות ומוזמנים להגיש בקשות עיון לגופים מרכזיים בטופס המצורף.


חשוב להבין שעל החברה מוטלת חובה לזהות את מבקש המידע ולא למסור מידע למי שאינו בעל המידע.

בקשת מידע על אדם שאינו אתם - עלול לעלות כדי עבירה פלילית.

לכל עזרה בהגשת הבקשה ניתן לפנות אלינו באמצעות הטופס המצורף.


שנה טובה ופרטית בדיוק במידה שתרצו.

 

טופס בקשת עיון לשימוש הציבור:

Commentaires


bottom of page