מאת: מאת: אלי פרנק – יו"ר הלשכה
כן לעולם חוסן
זה הזמן לחזור ולהשקיע בהייטק הישראלי
המשבר הכלכלי העולמי אחרי הקורונה יחד עם התהליכים שעברה מדינת ישראל עד לפני 7.10 סביב "הרפורמה המשפטית" / "המהפכה המשטרית" הביאו לירידה משמעותית בהשקעות בהייטק הישראלי ולפגיעה בו כקטר המוביל של הכלכלה הישראלית.
כיום, מאז "השבת השחורה", אסון שמחת תורה, ובמצב רשמי ובפועל של מלחמה, ישנה אי-ודאות קיצונית לגבי העתיד לבוא בשנה-שנתיים הקרובות ואיך המשק והכלכלה יעמדו באתגרים הצפויים להם. לכאורה, באי-ודאות כזו, משקיעים לא ישימו את כספם "על קרן הצבי". אני רוצה לטעון להיפך, שדווקא עכשיו זה הזמן לחזור ולהשקיע בגדול בהייטק הישראלי.
ההיסטוריה מלמדת שאחרי אסונות, הרס וחורבן, שאחרי משברים גדולים, בחברות מערביות ובעסקים בריאים ביסודם, מגיע שלב של Prosperity, של התאוששות, צמיחה ושגשוג.
די לראות את תהליך ההתעשתות המהיר שעברו כוחות הבטחון של ישראל, במעבר מהלם ההפתעה, לחידוש ההגנה והיציאה להתקפה. די לראות את התהליך האזרחי-חברתי שעוברת המדינה, בהתחברות מחדש של כל חלקי החברה אחרי שנה של ויכוחים ושסעים. די לראות את ההתארגנות וההירתמות המרשימה, חסרת תקדים בהיקפה ובאיכותה, של ארגונים וחברות לסיוע ותמיכה לצה"ל, למשפחות החטופים, לעסקים שנפגעו ולמפונים. די באלה כדי ללמד שאנו אכן נתאושש מהר ונשגשג. ההייטק הישראלי הוא שותף מלא ובין המובילים בתהליכים האלו.
כבר היום, לצד האבל על הנרצחים והנופלים, לצד החרדה לגורל החטופים, ולצד הקשיים של עסקים מדרום הארץ וצפונה שנפגעו, ושל חברות לאור הגיוס הרחב של המילואים, הצבע הוורוד מתחיל לחזור ללחיים של הכלכלה. יש יותר תנועה בכבישים, יותר אנשים בקניונים.
בשנים הקרובות, לאחר שננצח במלחמה, וננצח, ייצר הקיום הייחודי שלנו והיסודות הבריאים שלנו, יובילו להשקעות גדולות ממשלתיות ופרטיות לבנייה מחדש של יישובים ותשתיות, לשיקום של מפעלים ואנשים, לחידוש צמיחת הכלכלה. זה מה שההיסטוריה העולמית של המערב מלמדת וזה מה שההיסטוריה הפרטית של ישראל מלמדת.
בשנים הקרובות, לאחר שננצח במלחמה, וננצח, סדרי העדיפות החדשים של הממשלה, ולכל ממשלה שתהיה כאן ביום שאחרי, לא תהיה ברירה, היא תהיה חייבת לקבוע סדרי עדיפויות חדשים אל מול אלו שהיו כאן ביום שלפני, יכתיבו שינויים חברתיים בתחומי השרות והתעסוקה, השקעות בפריפריה הגאוגרפית להבטחת יישוב הארץ בגבולותיה, והתגברות על הגרעון התקציבי שייווצר כתוצאה מהוצאות המלחמה והשלכותיה.
להייטק הישראלי מיועד תפקיד מרכזי בכל אלו. כפי שהוכח כבר בעבר, ההייטק יכול להיות זה שמייצר הכנסות ענק שיסייעו בצמצום הגרעון התקציבי, הוא יכול להיות זה שמשלב אוכלוסיות מגוונות בתעסוקה, רתימת רוח השינוי שמורגשת בחברה החרדית לשילוב של יותר חרדים לתרומה לכלכלה, שילוב של יותר ערבים בחברות ובאמצעות כך תרומה לשיקום האמון ביחסי יהודים-ערבים שנפגע. הוא יכול להיות זה שמייצר שיקום ופריחה בפריפריה הגאוגרפית והחברתית, עם מערכות חינוך טכנולוגיות, עם עסקים חדשים מבוססי טכנולוגיה, עם עסקים טכנולוגיים.
הממשלה חייבת להשכיל ולכוון לכך בבואה לגבש את תוכניות "מנהלת התקומה", והמשקיעים המקומיים והזרים יעשו נכון אם יזהו זאת כבר עכשיו וישקיעו בחברת ההייטק שצפויות לגדול בשל כך.
כפי שפתחתי וכתבתי, אנחנו במצב של אי-ודאות קיצונית וקיים כמובן סיכון כתוצאה מכך להשקעות. מנגד, כפי שתואר, ההזדמנויות מייצרות פוטנציאל גבוה מאוד לצמיחה ותשואה גבוהה להשקעה. לא תוך שנה ולא תוך שנתיים, אבל משקיע עם תאבון סיכון ואורך רוח לגבי השאת הרווחים, ימצא את ההייטק הישראלי כסביבה שנכון להשקיע בה.
ההייטק, כפי שהוכח בעבר, יכול להיות הקטר שייצר את הצמיחה מחדש, את השגשוג, ולהבטיח את החוסן הכלכלי והחברתי של ישראל. זה הזמן להשקיע. עכשיו. דווקא עכשיו.
אלי פרנק – יו"ר הלשכה לטכנולוגיות | 342950904
Comments