חוק ניוד המידע בתחום הרפואי

מאת: דורון יצחקי | יושב ראש משותף של מרכז המצוינות בריאות דיגיטלית בלשכה לטכנולוגיית המידע

25.03.2025

---

רקע כללי

בתאריך ה 22.7.2024 אישרה הכנסת את חוק ניוד מידע. החוק יאפשר לכל אדם לתת את הסכמתו לנייד את המידע הרפואי שלו בין ארגוני הבריאות לשם שיפור הטיפול הרפואי בו ובמצבו הבריאותי.

מדובר להערכת רבים במגה אירוע אשר ישפיע בשנים הקרובות על מערכת הבריאות בישראל ויחייב את היערכות גופי הבריאות למימוש החוק.

מה בדיוק כולל חוק ניוד המידע?

סעיף 1 לחוק

"מטרתו של חוק זה היא להסדיר את זכותו של כל אדם לניוד המידע הרפואי על אודותיו לשם שיפור הטיפול הרפואי בו ומצבו הבריאותי, בין השאר באמצעות טיפולים רפואיים חדשניים ורפואה מונעת, מותאמת אישית ויזומה, והכול תוך שמירה על פרטיותו ובהסכמתו"

מטרתו של החוק היא להסדיר את זכותו של כל אדם לנייד את המידע הרפואי שלו בין ארגוני הבריאות, במטרה לשפר את איכות הטיפול והרצף הטיפולי.

עם זאת, מימוש החוק מציב אתגרים משמעותיים בפני ארגוני הבריאות, במיוחד בהיבטים של טרמינולוגיה רפואית, אבטחת מידע ואינטגרציה בין מערכות.

מה נדרש להשלים בו בהמשך?

החוק כולל את הזכות של המטופל לנייד מידע רפואי מבתי חולים וקופות החולים . נדרשת הרחבה של החוק לניוד המידע לגופי בריאות נוספים הכוללים את צה"ל , אגף השיקום במשרד הבטחון, בתי אבות , מכונים פרטיים ועוד.  בימים אילו מתקיימים דיונים בכנסת על הרחבת החקיקה.

איך זה אמור לעבוד?

המטופל יקבל הודעה עם קישור לאפליקציה. לאחר ביצוע תהליך הזדהות מול האפליקציה הוא יקבל את שם הגורם הרפואי המעוניין לקבל את המידע הרפואי שלו , מה הצורך הרפואי של אותו גורם , ומה הם סלי המידע הנדרשים לשיתוף מידע על מנת לבצע את הטיפול הרפואי.

מצ"ב תרשים המתאר עקרונית איך יראה המסך שישלח למטופל

מקור:  יואל בן אור משרד הבריאות

לאחר אישור המטופל, יקבל הגורם המבקש את המידע הרפואי הנדרש לצורך הטיפול ישירות ממקור המידע , ללא צורך באישור של גורם נוסף כמו משרד הבריאות .

מה ההבדל בין שיתוף המידע במערכת איתן שעובדת כבר מספר שנים במערכת הבריאות  לבין שיתוף המידע על בסיס חוק ניוד המידע?

ראשית, נציין כי מערכת איתן תמשיך לעבוד כפי שהיא עובדת כיום והשימוש בה לא יפגע.

שנית, ישנם שני הבדלים עקרוניים בין שיתוף המידע במערכת איתן לבין שיתוף המידע  בחוק ניוד המידע:

1. חיבור  של שני ארגוני בריאות במערכת איתן מחייב חיבור דרך משרד הבריאות לאחר שנרכשה חומרה ותוכנה שעומדת בדרישות משרד הבריאות. ניתן לומר שמשרד הבריאות מהווה במערכת איתן מעין "מסלקה מרכזית". לעומת זאת, החיבור על בסיס חוק ניוד המידע יבוצע באמצעות חיבור ישיר בין שני ארגוני בריאות שמעוניינים להעביר מידע ביניהם.   

2. במסגרת שיתוף המידע בחוק ניוד המידע תהיה למטופל שליטה על אילו "סלי מידע" עוברים לגוף המעוניין בקבלות מידע . במערכת איתן המטופל בפועל אינו מעורב.

כיצד נערכים גופי הבריאות בישראל ליישם את החוק?

כאמור מדובר במגה אירוע ישפיע רבות על גופי הבריאות בישראל.

על מנת לממש את החוק,  גופי הבריאות יצטרכו לעמוד בתוכנית הסרטיפיקציה שהוגדרה על ידי משרד הבריאות.

במסגרת התוכנית הוגדרו מבחני תמיכה אשר גופי הבריאות יצטרכו לעמוד בהם, ובמידה והם יעמדו בהם, הם יקבלו מימון למימוש הפרויקטים ממשרד הבריאות.

ברמה הטכנולוגית רוב הגופים ישלבו את תקן HIR (Fast Health Interoperability Resources) לצורך מימוש החוק. זהו תקן עולמי של ארגון HL7 שפועל  בארה"ב ובאירופה מספר שנים  להעברת מידע  בין גופי בריאות. הדבר יחייב הכשרה והכרות מעמיקה של גופי הבריאות בישראל לעבודה עם התקן.

למעשה כל קופות החולים וחלק  מבתי החולים בישראל כבר מיישמים פרויקטים של שיתוף מידע על בסיס תקן FHIR.

ניתן לציין לדוגמא את הפרויקטים הבאים:

• העברת טופס 17 בין כל קופות החולים לבית החולים איכילוב בתל אביב. 

• שחרור מתוכנן מבתי חולים של שירותי בריאות כללית.

• העברת מרשמים ממכבי דנט למכבי.

• העברת תוצאות מעבדה מראש ליחידה האונקולוגית בשיבא במודל רמזור של מאוחדת

• ניוד כיסוי ביטוי רפואי להר ביטוח של שוק ההון בלאומית

מהם האתגרים של גופי הבריאות בישראל ביישום החוק?

אתגרי טרמינולוגיה רפואית

מערכות המידע בארגוני הבריאות בישראל הן הטרוגניות ומבוזרות, מה שמוביל לשונות במבני הנתונים ובטרמינולוגיה הרפואית. היעדר סטנדרטיזציה מקשה על העברת מידע מדויק ואמין בין גופים שונים. כדי להתמודד עם אתגר זה, החוק מדגיש את הצורך באימוץ סטנדרטים בינלאומיים לקידוד מידע רפואי, כגון SNOMED CT והגדרת מבנה נתונים אחיד לממשקים באמצעות FHIR.

האתגרים הגדולים בתחום הטרמינולוגיה נובעים מהסיבות הבאות:

1. מגוון רחב של תחומי תוכן להם נדרש לתת מענה טרמינולוגי .

2. פערים באופן ניהול המידע וקידודו בין ארגוני בריאות שונים, ובין מערכות מידע שונות בתוך הארגון

3. שונות גדולה בין קטלוגים, ומורכבות תרגום ממערכת קידוד אחת לאחרת

4. שימוש בקטלוגים שאינם מנוהלים או בגרסאות ישנות שאינן כבר נתמכות של סטנדרטים רפואיים- למשל גרסת ICD-9-CM אינה נתמכת עוד.

5. ביזור הידע, ריבוי גורמים אשר עוסקים בניהול ותחזוקה.

נכון להיום, בתי החולים בישראל משתמשים בסטנדרט ICD-9-CM לקידוד אבחנות רפואיות, בקהילה משתמשים בסטנדרט SNOMED CT, במקרים מסוימים משתמשים גם בסטנדרט LOINC (מערכת לניהול חקירות אפידמיולוגיות במשרד הבריאות). אימוץ סטנדרט קידוד  אחיד יאפשר שפה משותפת בין מערכות שונות, אך דורש התאמה למאפיינים המקומיים של מערכת הבריאות בישראל ומהווה משימה קשה ביותר לביצוע עבור מערכת הבריאות. חשוב להדגיש, כל עוד קיימת טרמינולוגיה שונה יתכן שמידע רפואי יועבר באופן שגוי בין ארגוני הבריאות.

לשם כך הוקם מערך הטרמינולוגיה הלאומי אשר יעדיו מפורטים בתרשים המצ"ב:

 מקור:  טל פרימק - משרד הבריאות

אתגרי אבטחת מידע ופרטיות

העברת מידע רפואי בין ארגונים מעלה חששות בנוגע לאבטחת המידע ופרטיות המטופלים. המידע הרפואי רגיש במיוחד, ודליפתו עלולה לגרום לנזקים חמורים למטופלים. לכן, החוק חייב לכלול  מספר נקודות מרכזיות :

1. העברת מידע תהיה באמצעות ממשק מאובטח, תוך הגנה על פרטיות החולה.

2. חובת שמירת חיסיון המידע הרפואי של צד ג' לאחר שהמידע הועבר אליו.

3. פרק הזמן שבו צד ג' רשאי להחזיק את המידע הרפואי של המטופל.

אתגרי אינטגרציה ושיתוף מידע בין גופי הבריאות

הטרוגניות של מערכות המידע בארגוני הבריאות בישראל מקשה על אינטגרציה ושיתוף מידע יעיל. כדי להתמודד עם אתגר זה, יש לאמץ סטנדרטים בינלאומיים למבנה נתונים, כגון FHIR  ולהקים תשתיות מתאימות בארגוני הבריאות. הקמת התשתיות תאפשר למטופלים לנהל את הרשאות הגישה למידע הרפואי שלהם, ותסייע בשיפור הרצף הטיפולי.  הדבר מחייב השקעות תקציביות בתחום החומרה והתוכנה של גופי הבריאות על מנת לייצר תשתית הולמת לגידול הצפוי בהיקף השימוש בזכות לנייד מידע רפואי .

בנוסף, יש לתמרץ ארגוני בריאות להשקיע בתשתיות אלו, באמצעות תמיכה מטעם המדינה, כדי להבטיח את הצלחת המהלך.

לסיכום:

מימוש חוק ניוד המידע הרפואי מציב אתגרים טכנולוגיים, אך באמצעות אימוץ סטנדרטים בינלאומיים, הגדרת תהליכים ברורים והקמת תשתיות מתאימות, ניתן לשפר את איכות הטיפול והרצף הטיפולי במערכת הבריאות בישראל.

מימוש החוק יאפשר בעתיד לאזרח במדינת ישראל להיפרד משקית המסמכים לתוכה הוא אוסף את כל המסמכים הרפואיים כאשר הוא הולך לרופא  פרטי או למכון פרטי, ולזכות ביכולת שליטה על ניוד המידע הרפואי שלו בין ארגוני הבריאות. 

---

על המחבר:

דורון יצחקי - יושב ראש משותף של מרכז המצוינות בריאות דיגיטלית בלשכה לטכנולוגיית המידע

נייד : 0506260011  מייל : Doronit62@gmail.com