פינת רגע של היסטוריה | יולי 2024
ערך: אריה עמית
ימי בראשית
בחודש יולי 59 ( לפני 65 שנים!!) הקים צה"ל את "מרכז המחשבים והרישום הממוכן - ממר"מ" . ובשמו היום "מרכז המחשבים ומערכות המידע" הצה"לי. בצה"ל התלבטו אם את הכסף שהיה דרוש אז לרכישת המחשב כדאי יותר להשקיע בבניית מסלול נוסף להמראה בבסיס חצרים. לבסוף נרכש מחשב "רב עוצמה" לתקופה המדוברת מסוג פילקו 211 והחלו להשתמש בו ליישומים צבאיים שונים.
על מחשב הפילקו נאמר אז שיוכל לשרת את כל הצרכים של מדינת ישראל, ועליו גם נכתבה בשבועון ה"עולם הזה" הכותרת "מוח יש – שכל אין" שטענה שצה"ל רכש מוח (מחשב), אבל לאלה שרכשו אותו אין שכל, כי אין צורך במחשב כזה גדול.
נכון לזכור ולציין שבסוף שנות החמישים היה צה"ל אחד הארגונים הראשונים בעולם שרכש, התקין והפעיל את המחשב הראשון מהדור השני. בכך הציב צה"ל את מדינת ישראל , כבר בראשית הדרך, כמדינה מובילה בשימוש במחשבים לתחומים הנקראים היום "מערכות מידע, דיגיטל ותקשוב".
תנאי רקע אלה מסבירים ומצדיקים את ההערכה הרבה שקהילת המחשוב בישראל רוכשת לאותם חלוצים, אנשי משרד הביטחון וצה"ל, שבמאמץ רב, בעבודה ללא לאות ובדבקות במטרה, למדו טכנולוגיות חדשות, שיכנעו את הספקנים והמסתייגים, יצרו אמון בין קובעי המדיניות, ובנו צוותים טכנולוגיים ומינהליים שבנו את יחידת המחשב הגדולה הראשונה בארץ, יחידה שהנורמות המקצועיות שנקבעו בה מהוות בסיס ויסוד לעולם המיחשוב ומערכות המידע בישראל עד היום.
ימי מלחמה
לקראת אמצע שנות הששים הוחל ביישום בפועל של מערכות הלוגיסטיקה וכוח האדם של צה"ל על מחשבי הדור הראשון, במצב ראשוני זה נמצאת המערכת ביוני 67 לקראת ובמהלך מלחמת ששת הימים אשר בעקבותיה ובעקבות הגיוס שקדם לה נוצר לחץ חזק להגדיר הגדרה מדויקת יותר של הדרישות מן המחשב בעת מלחמה. לקחי מלחמת ששת הימים הביאו לתנופה גדולה בפיתוח בתחום הטכנולוגי ובתחום תקשורת הנתונים שבאו לידי ביטוי במלחמה הבאה – מלחמת יום הכיפורים בה עמדו מרכזי המיחשוב המנהלי (ממר"מ, מענ"א וממכ"א) במבחן בתנאי לחץ קשים וכמובן עם לקחים רבים לעתיד ששוב עמדו במבחן במערכה הבאה – מלחמת "שלום הגליל" – מלחמה שהייתה שונה באופייה מקודמותיה. המאה ה21 הביאה עמה על ממר"מ תהפוכות רבות שנבעו בעיקר מההתפתחות האקספוננציאלית של המחשוב בארץ ובעולם ומההערכות התיקשובית בצה"ל . הטרנספורמציה הדיגיטלית, תשתיות הענן, עבוד הדאטה, יכולות הקישוריות מיצבו את ממר"מ כשחקן מפתח המאפשר פלטפורמה מבצעית דיגיטלית משולבת בתמרון בשדה הקרב המורכב של מדינת ישראל בדרום ובצפון שבאו לידי ביטוי ממשי במלחמת "חרבות ברזל" – המלחמה הדיגיטלית הראשונה שאנו עדיין בעיצומה ועוד ידובר בה רבות בעתיד.
מפקדי ממר"מ לדורותיהם מרץ 1997, יושבים מימין: תא"ל ניסים אלפייה, ד"ר מנחם דישון ז"ל, תא"ל הרצל הלאלי, אל"מ מירי קדמיאל רוממיה הלוי סגל ז"ל, עומדים מימין: משה נדיר ז"ל, אבי פרי, גיורא אולמן, זיו שריה, איציק מלאך, אלי גונן ז"ל
מפקדי יחידות המחשב מרץ 1997, יושבים מימין: יחיאל אלון ז"ל, משה לביא, יעקב נויבירט, קלמן אלקד ז"ל, יצחק גל (גלקין) ז"ל. עומדים מימין: יאיר גרשקוביץ, אריה עמית דיויד אסיא, אריק אורלב, אורי וייס ושאול לביא
המורשת והתרבות
תקצר היריעה אפילו במסגרת רחבה, לתאר את כל ההחלטות, המעשים, גדולים כקטנים שהצעידו את ממר"מ למעמדה היום. בתחילת דרכה של היחידה הוטל עליה "להמציא את הגלגל מחדש" ולמצוא פתרונות חדשניים - מכיוון שבעולם האזרחי לא היו קיימים המוצרים שהיחידה חיפשה, ואלו שהיו בשוק לא עמדו בסטנדרטים להשגת היכולות והביצועים שהצרכים המבצעיים של צה"ל דרשו.
המורשת של העשורים הראשונים התאפיינה בחדשנות ויצירתיות, נמשכת בממר"ם עד היום והפכה אותה ליחידת עילית המובילה בתחומי הטכנולוגיה והמחשוב. היחידה ממשיכה לדחוף את היכולת של הצבא קדימה ואף פעם לא מפחדת להעיז ולנסות. עם פרויקטים מתקדמים בתחומי התשתיות, הסייבר, הדיגיטל והענן ממר"ם מראה שעקרונות אלו ותרבות ארגונית החותרת למצוינות, חדשנות ומבצעיות חתומים ב-DNA שלה והיא תמשיך לפעול על פי הם גם בעתיד.
ממר"מ עמדה תמיד בפני משימות בחזית טכנולוגיית המידע (IT) בעולם ובהתאם לכך היא מחויבת למנהיגות טכנולוגית, ללמידה מתמשכת ולהשתנות מתוך ראיית העתיד המתחדש.
לממר"ם הייתה השפעה רבה על השוק האזרחי. ההכשרה והידע שקיבלו בוגרי ויוצאי ממר"ם אפשרה להם להתברג למשרות המפתח בתעשיית ההיטק על כל התחומים המגוונים שבה. אבל לא רק המאגר האנושי בישראל זכה מהקמת ממר"מ. מרכז המחשבים של צה"ל היה תמיד חיל החלוץ בניסויי מחשבים, ברכישת ציוד חדיש וביישום טכנולוגיות עדכניות. ממר"מ היה והוא עדיין מרכז המחשבים הגדול ביותר בישראל ואפילו במזרח התיכון. מיתקני ממר"מ יכולים להשתוות למרכזי המחשבים הגדולים גם באירופה ובארה"ב. צרכי צה"ל מחייבים הצטיידות שתענה על הדרישות המשתנות וכך נוצר מרכז מיוחד במינו , דינאמי, בעל רמת מיחשוב גבוהה, היכול לשמש ראש ודוגמה למרכזי מחשבים רבים אחרים.
יכולתה של ממר"מ להגיע עד הלום, להתפתח ולהתקדם לאורך למעלה מששה עשורים טמונה במורשתה המיוחדת שעברה מדור לדור החל מראשית ימי הקמתה. ערכי היסוד שממר"מ חרטה על דגלה הם: דגש על המשתמש והיענות לצרכיו, תוצאות, איכות, יושר והגינות ללא פשרות, מנהיגות, יצירתיות והערכה לאנשים.
והתרבות הארגונית שנוסחה ע"י מפקדי ממר"מ: "מתן שירות מעולה ללקוחות כאשר אנשי ממר"מ גאים בעבודתם וחויבים לתוצאות. לכל אנשי ממר"מ יש הזדמנויות לתרום, ללמוד, לגדול, להתקדם על בסיס כשרונותיהם, מיומנויותיהם ויכולותיהם. אנו חפצים שאנשי ממר"מ יחושו מעורבות וכי שומעים להם, מתייחסים אליהם ומכבדים אותם. ומעל לכל אנו רוצים שיהיה לנו סיפוק מהעבודה, מההישגים, מהחברות, מהאיזון העדין בין חיים מקצועיים לבין חיים פרטיים ולעשות הכל מתוך חדוות יצירה" (אמירה שחר בחזית המחשוב).
"בוגר ממר"מ"
מאחורי כל אלה עומד האדם – "בוגר ממר"מ", היוצר, הבונה והיצירתי. חברת איכות מאופיינת במפגש החיובי בין מרכיבה, בהיזון החוזר הבא מעשייה בין כל חלקיה. עובדות אלו הן, ללא ספק, תו היכר לבוגרי ממר"מ.
בוגר ממר"מ, הגאווה שבנשיאת התואר הזה היא מעבר לגאוות יחידה. זהו תואר הממשיך להיות אות של כבוד גם לאחר תום השירות הצבאי, כרטיס לכל החיים, כרטיס כניסה לתעשיית ההיטק והתקשוב.
שמה של ממר"ם ובוגריה, נתפסים כמותג בעולם הטכנולוגי לאורך כל השנים הללו. "בוגר ממר"ם" הוא תואר מבוקש בכל תחומי התעשייה ממשרות ניהול ועד לפיתוח ויזמות עד ימינו אלה.
אין לך היום חברה או אגף מערכות מידע, תיקשוב ודיגיטל בישראל שאין בה לפחות מנהל אחד שיכול להתהדר בתואר בוגר ממר"מ. אבל אין זה תואר בלבד, בוגר ממר"מ משמעו איש מחשבים שרכש את אומנתו בבית הספר הטוב ביותר למחשבים בישראל, בוגר ממר"מ הוא כל אחד שהקדיש לפחות חמש משנות חייו הפוריות ביותר לצה"ל, ובתמורה קבל מקצוע לחיים, מקצוע המביא סיפוק וחדוות היצירה וגם פרנסה בכבוד.
הכותב אל"ם (בדימוס) אריה עמית הוא בוגר ממר"ם וממכ"א, הוא מבכירי וותיקי תעשיית ההייטק וטכנולוגית המידע בישראל. בעל ניסיון וותק של מעל 50 שנה בארץ ובחברות גלובליות בין לאומיות. מכהן כחבר נשיאות הלשכה לטכנולוגיות המידע בישראל , כחבר ועד עמותת בוגרי ממר"מ וכחבר ועד עמותת ההנצחה לחללי חיל הקשר והתקשוב וכיועץ אסטרטגי ומנטור יזמי.
Comments