על אוריינות דיגיטלית לגיל השלישי

מאת: אלכס שפירא

---

על פי מחקר של מאיירס-ג'ונס-ברוקדייל, בשנת 2015 מנתה אוכלוסיית ה- +65 0.94 מיליון (11.1% מהאוכלוסייה), הצפי לשנת 2025 – 1.27 מיליון נפש (12.7%), ובשנת 2040 1.76 מיליון (14.3%).

על פי המחקר, בשנת 2015 חיו בעולם 901 מיליון בני +60 המהווים 12.3% מאוכלוסיית העולם. תוחלת החיים בעולם עולה כל שנתיים וחצי – בשנה. התחזיות צופות כי בשנת 2050 יהיו מעל 2 מיליארד מבוגרים בעולם. כ30%- מתושבי יפן הם מעל גיל 60 . ההערכות הן כי עד שנת ,2050 המצב יהיה דומה ביותר מ60- מדינות בעולם.

ישראל נמצאת במקום גבוה בעולם בתוחלת חיים. (לגברים – 80.3 – המקום הרביעי בעולם ולנשים – 84.1 – במקום העשירי).

מהי אוריינות דיגיטלית?

אוריינות דיגיטלית היא היכולת להבין ולהשתמש בטכנולוגיות דיגיטליות באופן יעיל ויציב. המונח מתייחס ליכולת להשתמש בכלים דיגיטליים, טכנולוגיה ומדיה, כגון מחשב, סלולר ואינטרנט. זה כולל את הבנת הטכנולוגיה, היכולת לפעול בסביבה דיגיטלית, והיכולת ליצור, לשנות ולתקשר עם מידע דיגיטלי.

האוריינות הדיגיטלית חשובה ביותר בעולם המודרני, שבו טכנולוגיה דיגיטלית משפיעה כמעט על כל תחום של חיינו - מהחינוך והעסקים ועד לתחום הבידור והתקשורת. אדם בעל אוריינות דיגיטלית הוא כזה היכול להשתמש במחשב, בטלפון ובאינטרנט לצורך ביצוע שלל פעילויות: איתור מידע, תשלום חשבונות, קבלת שירותים, קריאה, קניית מוצרי צריכה, פעילות ברשתות חברתיות, תקשורת מתקדמת עם בני משפחה וחברים ועוד. אוריינות דיגיטלית נחשבת להכרחית בימינו מכיוון שהיא חלק מובנה בהתנהלות היום יומית במאה ה-21. היא מאפשרת לאנשים נגישות לעולם המידע המתחדש באופן תדיר.

אוריינות דיגיטלית בקרב אוכלוסיית הגיל השלישי

לנוכח מגמת הפיתוח המהיר והנמשך של טכנולוגיות דיגיטאליות בעידן המודרני, אנשים נדרשים להשתמש במגוון הולך וגדל של מיומנויות טכניות, קוגניטיביות וסוציולוגיות לביצוע מטלות ולפתרון בעיות בסביבות דיגיטאליות. הפיתוח הטכנולוגי בא לידי ביטוי בכל המגזרים: במגזר העסקי והציבורי – עסקים ושירותים רבים עוברים למודל של שירות מקוון. סניפי בנקים נסגרים ומנגישים את השירותים שלהם דרך האינטרנט, קופות החולים מאפשרות תיאום תורים, הזמנת מרשמים וקבלת מידע, סופרמרקטים מאפשרים קניות מקוונות ועוד. גם במגזר הממשלתי מגמת הדיגיטציה צוברת תאוצה, ומתבטאת במאמצי ממשלת ישראל, להעמיק את העיסוק בדיגיטציה של השירותים ולשים דגש משמעותי על נושא האוריינות הדיגיטלית, מתוך מטרה לצמצם את הפער הדיגיטלי, ולשפר ולייעל את השירות הניתן לאזרח. מגמות אלה הינן חיוביות ומתבקשות. הן מאפשרות לקבל שירותים ומידע בצורה מהירה, מצמצמות בירוקרטיה, מאפשרות דיאלוג ישיר ומהיר בין ספק השירות או המידע לבין האזרח, וחוסכות לו זמן ומשאבים יקרים. הנגישות לטכנולוגיות דיגיטאליות מעניקה יתרונות בתחומי ההשכלה, החברה, התרבות והתעסוקה. ההתפתחות הטכנולוגית נותנת יתרון לאוכלוסייה המשתמשת בטכנולוגיות הדיגיטאליות, אולם לצד זה היא עלולה להשאיר מאחור את אלה החסרים אותה מסיבות שונות.

עם ההתקדמות המטאורית בטכנולוגיה הדיגיטלית ובשימושיה, אוכלוסיית הגיל השלישי נשארת מאחור. נדרש לשפר את איכות החיים ולסייע לאנשים בגיל השלישי להשתלב ולהשתמש בעולם הדיגיטלי.

הנושאים המרכזיים באוריינות דיגיטלית לאוכלוסיית הגיל השלישי כוללים:

חינוך דיגיטלי: חינוך והדרכה לאוכלוסייה זו בנושאי בטחון ברשת, שימוש בסמארטפונים, טאבלטים ומחשבים, והכרת האפשרויות שהטכנולוגיה מציעה עבורם.

גישה למידע ושירותים ברשת: הכרת הדרכים לחיפוש מידע ברשת, השימוש בתוכניות ואפליקציות נפוצות, והפעלה של שירותים מקוונים (לדוג', תקשורת עם רופא, שירותים בנקאיים, שירותים ציבוריים).

שימוש ברשתות חברתיות: שימוש ברשתות חברתיות להתמודדות עם בדידות והתקשרות חברתית גם באמצעות הטכנולוגיה.

בטיחות דיגיטלית: הבנה של אבטחה ברשת, ואיך להגן על עצמם מפני פעילות זדונית או תקיפות ברשת.

שירותים בריאותיים דיגיטליים: שימוש בטכנולוגיה לטובת השירותים הבריאותיים היומיומיים, תוך שימוש באפליקציות בריאות דיגיטליות.

יחד עם התפתחות הטכנולוגיה והתקדמותה, נדרש גם להבין ולהתאים את הטכנולוגיה לצרכי וליכולות הפיזיות והנפשיות של האוכלוסייה המבוגרת. זה כולל יישום פתרונות טכנולוגיים בקלות, סטנדרטים גבוהים של בטיחות ונגישות, והתחשבות בצרכיהם הייחודיים.

מה קורה בתקופה קשה זו של מלחמת חרבות ברזל?

אחת מתוצאות המלחמה הינה היווצרות של קהילות מפונים. על הקושי הקיים של התמודדות עם הקדמה הטכנולוגית, נוסף המצב הקשה שנגרם עקב המלחמה. אובדן קשה, ניתוק ממושך מהבית ומהסביבה המוכרת, צורך להתמודד עם בעיות וצרכים חדשים.

הצורך באוריינות דיגיטלית גבר, והכלים להתמודדות מאידך פחתו. רבים יכולים להיעזר רק במכשירי הסמרטפון, דבר היוצר קושי נוסף.

הלשכה לטכנולוגיות המידע זיהתה את הבעיה ואת הצורך. מרכז החדשנות טכנולוגיה והגיל השלישי יזם פעילות התנדבותית של הדרכה וליווי של אוריינות דיגיטלית לאוכלוסיות המבוגרות של המפונים בבתי המלון ברחבי הארץ, כמו גם לאוכלוסיית הגיל השלישי בקהילות.