והפעם: ויקטור מלכה, סמנכ"ל מערכות מידע , קבוצת סלקום
מראיין: רז הייפרמן | חבר נשיאות הלשכה
25.02.2025
מתי הייתה הפעם הראשונה בה נחשפת לעולם מערכות המידע? מה גרם לך להישאר ולהתמקצע בו?
החשיפה לעולם מערכות מידע הייתה במהלך התואר השני למתמטיקה בטכניון. במסגרת התואר, השתתפתי בקורס לניתוח מערכות שהנביט בי את הניצנים הראשונים לחיבור שלי לעולם מערכות המידע. לאחר סיום הלימודים, עבדתי בחברת הייטק בתחום סטטיסטיקה אבל, העניין שלי במערכות מידע המשיך "להציק" לי.
לכן, החלטתי לקחת אותו צעד אחד קדימה ונרשמתי לקורס במכון לפריון העבודה שהכשיר אותי כמנתח מערכות מידע. שם, העניין שלי בתחום הפך לאהבה גדולה והכל הזכות המרצה הדגול בקורס "מר ניתוח מערכות" פנחס מתיא ז"ל, שרבים וטובים ינקו מתורתו. פנחס היה בעל ידע ואהבה עצומים לניתוח מערכות וכשדיבר על מערכות מידע, עיניו המחייכות תמיד ברקו מאושר.
התחלתי את עבודתי בחברת בזק כמנתח מערכות והתקדמתי בקריירה עד לתפקידי ניהול בכירים בעולם מערכות המידע. התחום הזה מרגש ומרתק אותי בעיקר בגלל האנשים. התחום הזה מושך אליו אנשים מעניינים ומקצועיים ברמות גבוהות. תחום שבו השינוי הוא הדבר הקבוע. תחום שבו יש שפע של הזדמנויות להתקדם טכנולוגית וניהולית. תחום שבו כמנהל אתה יכול להשפיע רבות על הארגון ואתה חלק מההנהלה המובילה את הארגון. קיימת חדווה מרוממת נפש בלראות כיצד כלים שאתה ואנשייך הטובים מייצרים לארגון, מייעלים תהליכים, מאפשרים מכירת שירותים חדשים ומסייעים לארגון להשיג את היעדים שלו.
מהו תחום הטכנולוגי בו אתה מתמחה? אילו תחומים נוספים בעולם הטכנולוגי מעניינים אותך?
התחום המקצועי שבו התמחיתי הוא כאמור, ניתוח מערכות. אבל, אחרי שנים רבות של תפקידי ניהול במערכות המידע עד לתפקיד סמנכ"ל מערכות מידע, התרחקתי מהעשייה הפרטנית והתקרבתי יותר ויותר לשכבה הניהולית, בה למדתי לפתח ראייה רחבה יותר בעולמות העסקיים, המסחריים ובעיקר השירותים. בניהול למדתי להבין את הטכנולוגיה בהיבט המעשי והתועלתי שלה לעולם העסקי והשירותי וכיצד יש לרתום את עולם מערכות המידע על מנת לסייע למנהלי השיווק, המכירות, העסקי והשירות, שהם למעשה הלוחמים בחזית בשוק תחרותי קשה ומשתנה.
ספר לנו על הצלחה/אתגר/כישלון שחווית בתחום טכנולוגיות המידע במהלך הקריירה
כמנמ"ר בקבוצת תקשורת גדולה כמובן היום יום שלנו מורכב מאתגרים רבים, מנכ"ל הקבוצה שלנו מעורב בתהליכים "וזורק את האבן רחוק מאד"
הצלחות וגם כישלונות אתן דוגמאות:
הצלחה:
אחד הפרויקטים המוצלחים ביותר שלי היה פיתוח מערכת ניהול לקוחות (CRM) חדשה. עם כניסתי לתפקיד קיבלתי החלטה אמיצה, ביחד עם מנכ"ל החברה דאז, אבי גבאי, להחליף את מערכת הCRM שהייתה אז (מערכת של ספק גדול שעלותה השנתית הייתה מאד כבדה לארגון וגם לא הצליחה להתרומם...) למערכת חדשה שנפתח בפיתוח פנימי ביחד עם חברת אמדוקס שסיפקו ידע, הכוונה וכ"א. הקמנו 7 צוותי Scrum מעורבים בניהול שלנו ותוך 8 חודשי עבודה הקמנו ופתחנו מערכת CRM חדשנית ומתקדמת בחוויית שרות מדהימה.
המערכת שיפרה משמעותית את יכולתנו לנהל את קשרי הלקוחות, הגדילה את שביעות הרצון של הלקוחות, הביאה לחיסכון בעלויות תפעוליות גבוהות (חסכון של מיליונים של רישוי מערכת ותחזוקה ) והובילה לעלייה במכירות. הפרויקט דרש הקמת תשתית מודרנית ובעלת ביצועים מעולים, תיאום בין מחלקות שונות, הכשרה של הצוותים, ניהול צמוד ויום יומי של מנהלת הפרויקט ובעיקר עמידה בלו"ז צפוף (סיום פיתוח לפני חידוש החוזה עם הספק הקיים) אך בסופו של דבר הצלחנו להרים את המערכת בהצלחה ובלו"ז הנדרש. המערכת מאד אינטואיטיבית ולכן, לא דרשה קורסי הדרכה למשתמשים - תוצאות פנטסטיות בכל קנה מידה. מאז ועד היום המשכנו להרחיב את המודולים במערכת והיום היא משרתת את כלל הלקוחות בחברה - פרטי, עסקי שירות ומכר.
אתגר: במערכות מידע בארגון כמו סלקום, שהוא תוצר של מיזוגי חברות לאורך השנים (נטויז'ן, ברק 013, סלקום...) אחד האתגרים הם איך לתת ערך מהיר לארגון על בסיס מיזוג מערכות המידע של החברות למערכת אחת... האתגר הוא גדול וניתן לקדם בכל פעם חלק אחד כאשר היעד הוא כמובן לשמור על רציפות עסקית ולא לפגוע בלקוחות.
כישלון:
אני תמיד רוצה לשפר, לשפר תהליכים, לשפר תוצרים, לשפר delivery
תהליכי הפיתוח מורכבים, במיוחד כאשר התהליכים חוצים מערכות וממשקים. אני שואף ומונחה ע"י המנכ"ל של הקבוצה אלי אדדי, לעבודה אג'ילית, קצרה עם תוצרים מהירים לארגון, באזורים מסוימים זה מצליח - כמו בהמשך פיתוח מערכת JET ובאזורים אחרים אנחנו עובדים כדי לתת מענה מהיר, מדויק יותר ומתקדם יותר.
בעבודה משותפת עם המנהלים אנחנו מחפשים את הערך הזה לארגון. אני יודע שנצליח בכל תחום ואני בטוח שעם שימוש בכלי AI (GITHUB, COPILOT...) נלך ונקצר את זמני הפיתוח.
איך את רואה את הענף בשלוש-חמש השנים הבאות?
ענף מערכות המידע צפוי להמשיך ולהתפתח בצורה משמעותית בשלוש עד חמש השנים הקרובות.
תהיה השפעה מכרעת על התקציב, על תהליכי הפיתוח ובעיקר על עולם אבטחת המידע בארגון.
מס' מגמות עיקריות שאני רואה מתפתחות הן:
א. בינה מלאכותית ולמידת מכונה: השימוש בכלי AI ילך יתעצם ויתרחב להרבה תחומים, מה שיוביל לייעול תהליכים ולקבלת החלטות מושכלות יותר על סמך נתונים. בעולם התקשורת -כלי ה AI יקטינו את עולם מוקדי השירות, נראה יותר ויותר שימוש במענה בוטי ובכלים דיגיטליים שישפרו את עולמות השירות ויפעלו לצד מוקדי השירות האנושיים בסינרגיה. כלי ה AI יבשילו לזהות מגמות שיווקיות כגון: נטיות לשירותים מסוימים או זיהוי פוטנציאל נטישה של לקוחות .
ב. השפעה על תהליכי הפיתוח והקידוד: בהיבטים של שפות תוכנה ובעיקר על משך הפיתוח. כבר עתה אנו עדים לקיצור זמני תכנות ב 20-30% וזה ילך ויגבר עם התפתחות כלי ה AI ובעיקר נראה יותר ויותר פתיחות של מתכנתים להשתמש בכלי AI.
ג. אבטחת מידע: עם העלייה בכמות התקפות הסייבר, אבטחת מידע תהפוך להיות חשובה יותר מאי פעם. חברות ידרשו פתרונות מתקדמים יותר כדי להגן על המידע שלהן שיאלצו את הארגונים להגדיל את תקציב אבטחת מידע
ד. ענן ומערכות מקוונות: המעבר לענן יימשך, כולל העברת מערכות לגאסי גדולות בארגון כמו בילינג ו-ERP מה שיאפשר גישה קלה יותר למידע ולמשאבים, כמו גם אפשרויות גמישות יותר עבור חברות. אבל התהליך לא יהיה מהיר עקב העלויות הגבוהות של תשלומי תנועה בענן.
ה. נתונים גדולים (Big Data): הניתוח של כמויות עצומות של נתונים יהפוך להיות קריטי ומרכזי יותר בעיקר בארגונים גדולים המעניקות שרות ללקוחות, עם דגש לשימושי בכלי AI שניתן לתשאל את הבסיסי נתונים בשפה חופשית ולא באמצעות שאילתות SQL. תשאול חופשי יחליף את מערכות הדוחות שיושבות על ה- BIG DATA יאפשרו מיזוג של נתונים הנדסיים ונתונים שיווקיים / עסקיים לביצוע אנליזות אינטגרטיביות
ו. אוטומציה: אוטומציה של תהליכים בעזרת טכנולוגיות כמו רובוטים תכנתיים (RPA) תמשיך להתפתח ותאפשר לשפר את היעילות והדיוק בעבודה. בקבוצת סלקום אנחנו מפעילים כלי RPA עם מס' מנועים המחליפים תהליכים ידניים בארגון ומסייעים לאנשי QA לבצע בדיקות אוטומטיות על פיתוחים בעיקר בדיקות רגרסיה. יש לנו כבר, עשרות תהליכים שמבוצעים ע"י רובוטים ומחליפים עבודה ידנית של עובדים.
איך אתה מתעדכן בחידושים ובמגמות?
אני מתעדכן באמצעות חשיפה להרבה מאד ערוצי מידע כגון: כנסים, פוסטים, חברות בפורומים מקצועיים, מאמרים אבל, בעיקר שמירת קשר עם מנמרי"ם מובילים וספקים (חברות בקבוצות וואטסאפ של מנמרי"ם ואנשי תשתיות). חשוב מאד ללמוד מניסיונם של אחרים ולא להמציא את הגלגל מחדש.
פגישות עם הרבה מאד ספקים בעלי מוצרים וכלים לשיפור תהליכים, לקיצור זמני פיתוח שיפור השרות והקטנת הוצאות. כגון: בעקבות ערוצי הלמידה נחשפנו להרבה מאד ספקים ושיטות ליישום כלי AI . טכנולוגיית AI הביאה עולם מרתק עם פוטנציאל אדיר לשיפור בכל פינה בארגון. בצענו כ-60 פיילוטים בשימוש בכלי AI בהרבה עולמות בארגון. נכשלנו ברובם (חוסר בשלות הכלי, קושי בשפה העברית, ROI לא מספק, עלויות גבוהות מאד...) אנחנו היום בתחילת יישום של שלשה כלים בעולם המוקדים שמראים סימנים חיוביים ביותר.
שוק התקשורת הוא שוק תחרותי המאופיין גם ברגולציה מורכבת ולכן, אנחנו מחפשים כל הזמן כלים שיאפשרו לנו להיות גמישים, לספק תמיכה בדרישות שנגזרות משינויים בשוק ונדרש לתמוך בהן בזמן קצר מאד.
ערוץ נוסף וחשוב לעדכון: העסקת יועצים בעלות שנתית לקבלת ייעוץ בתחום ארכיטקטורת מערכות מידע, ייעוץ בתחום הדיגיטל, בתחום מבנים ארגוניים באגף שיתמכו ביעדים ועוד...
איך אתה מנהל את העובדים שלך? איך אתה בונה את הצוותים שלך?
איך שומרים על עובדים?
קיימים שני סוגי מנהלים: מנהלי משימות ומנהלי אנשים. אני משתדל להיות מהסוג השני תוך אמונה שניהול נכון של האנשים יביא בהכרח לניהול מוצלח של המשימות.
בספר מישלי כתוב " חנוך לנער על פי דרכו " אין שיטת ניהול אחידה כלפי עובד/ מנהל.
צריך להכיר את העובד, את יכולותיו ובעיקר את נטיות ליבו ע"מ לדבר איתו "בשפה" הנכונה כדי להניע אותו ולהעניק לו אנרגיות חיוביות.
שמירת "קשר עין" עם העובד, להרגיש אותו, להבין האם הוא שבע רצון מהסביבה המקצועית והאנושית, לייצר לו אופק מקצועי / ניהולי, לדאוג להתפתחותו המקצועית והאישית וזאת ע"מ שהעובד ייחס משמעות אמיתית לפעילות שלו ולאחריות שיש לו. אלה פעילויות שמחברות את העובד ליחידה שלו ובאופן טבעי משמרות אותו.
אני לא מאמין שרק שדרוגי שכר משמרות את העובד , יש לשלב עם הפעילות הנ"ל.
הצלחה של מנהל תלויה מאד בבחירת צוות הניהול שיעבוד אתו. אני בוחר לי אנשים שמכסים את השטחים "המתים" שלי. מומחים לנושאים בהם הידע שלי הוא כללי בלבד. בעלי יכולת לבקר ובעלי אמירה מקצועית בתחום ההתמחות שלהם, ששואלים שאלות "כפירה" לפני ביצוע המשימה.
מה ממריץ אותך בתפקיד הנוכחי ומה מרוקן אותך?
ממריץ אותי:
האהבה לעובדים ולארגון ,המשמעות שאני מייחס לפעילות ולאחריות שלי בקבוצת סלקום, לראות את התועלות שהארגון מקבל מהכלים שאנחנו מפתחים עבורו, כלים חדשניים שמצליחים ליישם כגון: RPA, אוטומציה וכלי AI, הצלחות טכנולוגיות - השגת מטרות פרויקט, השקת מערכת חדשה או שיפור משמעותי במערכת קיימת.
שיתוף פעולה עם צוותים אחרים - עבודה פורה עם צוותי פיתוח, שיווק ומשאבי אנוש לחיזוק התחומים השונים בארגון. לפרויקט מוצלח אני נוהג לקיים מפגש שאנו מכנים אותו "הכרת הטוב "לומר תודה על השת"פ המוצלח והתוצאה המדויקת.
וברור שתמיד תמריץ אותי הוקרה מההנהלה: קבלת משוב חיובי על הישגים משמעותיים
מרוקן אותי:
כאשר ישנו שימוש לא מספק של משתמשים בפיתוח שעמלנו עליו באגף (מקרים ספורים מאד אך, מרוקנים)
חוסר שיתוף פעולה- התנגדות מצד צוותים אחרים או חוסר הבנה בין מחלקות שונות (ברוב המקרים קיים שיתוף פעולה פורה בין היחידות בתוך האגף ובינם ליחידות אחרות בחברה)
מרוקן אותי מאד לפגוש ספקים שהמניע שלהם הוא רווח כספי בלבד, ללא הרגשה של שותפות עם החברה כלקוח
מניסיונך המקצועי, איזה טיפ היית נותן למנמ"רים שעושים את צעדיהם הראשונים?
יש הרבה טיפים. אבל, החשובים ביותר בעיני הם:
תשקיע זמן להכיר את הארגון להבין את המבנה הארגוני, התרבות והיעדים של הארגון. ככל שתכיר אותו טוב יותר, תדע יותר איך להשתמש במערכות המידע כדי לתמוך במטרות העסקיות.
תחזק את שריר ההקשבה , כלפי לקוחותיך בארגון וכלפי מנהליך ועובדיך
אל תסתפק בעובדים ומנהלים בינוניים, תבנה צוות מקצועי וניהולי חזק, ברמת מצוינות גבוהה גם אם העלות תהיה גבוהה יותר
בנה שת"פ הוגן עם שקיפות מלאה עם לקוחותיך בארגון, זכור שלעולם ה - IT לא יוכל לתמוך בכל דרישות הארגון ולכן, צריך שיתוף פעולה חזק, רציף ע"מ שהלקוחות יתחברו לאילוצים שלך
אל תישאב לשוטף, שהרגליים יהיו על הקרקע אבל, תמיד תחשוב קדימה, מה אתה לא עושה טוב? מה היית משנה?
שמור על קשר עם עמיתך בארגונים אחרים, תתייעץ איתם, תלמד מניסיונם, יקצר לך את הדרך
Comentarios